פסק-דין בתיק ת"א 10351-08-08

1. לפניי תביעה כספית לתשלום דמי עזיבה, החזר שילומים, קצבאות פנסיה וזקנה להם זכאים התובעים עם עזיבתם את קיבוץ כפר המכבי (להלן: " הקיבוץ/הנתבע").

רקע

2. התובעים, ניצולי שואה, היו חברי הקיבוץ, לטענתם, מיום עלייתם ארצה, עד עזיבתם בשנת 2008.

3. כניצולי שואה היו זכאים במהלך חייהם לשילומים ורנטות מגרמניה אותם העבירו לקופת הקיבוץ. לטענתם, עם עזיבת הקיבוץ היו זכאים לקבל זכיותיהם הכוללות דמי עזיבה, הפניית כספי הביטוח הלאומי (פנסיה וקצבת זקנה) והרנטות שהתקבלו מיום עזיבת הקיבוץ, אליהם, קצבת פנסיה מהקיבוץ, ושיוך זכויות בדירת מגוריהם, וכן תשלומי הרנטות והשילומים שהועברו במשך השנים לקופת הקיבוץ.

4. במהלך ניהול התיק נפטרו התובעים והטענות בדבר זכאות לשיוך דירת המגורים/פדייתה בכסף, וטענת פיצוי בגין הפרת התקנון נזנחו. ביחס לרנטות, הודיעו היורשים כי הם מסתפקים בדרישה לקבלת סכום השילומים שאינם רנטות חודשיות אלא תשלומי פיקדון שנרשמו ככספי פקדון לטובת החברים.

טענות הצדדים

5. לטענת התובעים כפי שמופיעה בכתב התביעה, חברותם בקיבוץ החלה ביום 15/05/49 והסתיימה ביום 16/06/08.

6. לטענתם, זכותם לקבלת דמי עזיבה מעוגנת בסעיף 19 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973, ומכוח ה"כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ" שקבעה התנועה הקיבוצית. סעיף 2 לכללים קובע כי עוזב קיבוץ לקבל דמי עזיבה. גובה דמי העזיבה המגיע לתובעים 809,689 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית 826,748 ש"ח.

7. בנוסף, ע"פ סעיף 8 לכללים, עוזב מעל גיל 30 זכאי לקבל בנוסף גם קצבה שתשולם החל מהגיעו לגיל פרישה. קצבת הפנסיה תחושב לפי הותק הפנסיוני, כשבכל שנת ותק זכאי העוזב לסך השווה ל 2.3% מהסכום הבסיסי. מאחר וותק התובעים מעל 44 שנים, כל אחד מהם זכאי לקצבה של 103.1% מהסכום הבסיסי כלומר 3,724 ש"ח לחודש.

8. התובעים עזבו את הקיבוץ ביוני 08 ונכון להגשת התביעה, ביום 31/08/08, עומד הסכום על 18,991 ש"ח.

9. לטענת התובעים, לנתבע חוב כלפי התובעים בגין קצבת זקנה מהביטוח הלאומי ורנטות מהקרן לפיצוי נפגע שואה ששולמו לקיבוץ עבור התובעים לאחר העזיבה, בסך 20,000 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה.

10. במשך חייהם היו זכאים התובעים לשילומים מגרמניה שהועברו לקופת הקיבוץ. בשנת 68 התקבלה החלטה באסיפה הכללית של הקיבוץ לפיה במקרה שחבר העביר כספים לקיבוץ אם אי פעם יעזוב את הקיבוץ ישיב לו הקיבוץ את הכספים שהועברו לקופה המשותפת. לטענתם קיבלו לידם עקב ההחלטה כתבי התחייבות להשבת התשלומים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. ויובהר כי מדובר בסכום שילומים שאינם רנטות חודשיות אלא תשלומי פיקדון ששולמו עד שנת 68 ונרשמו בקופת הקיבוץ ככספי פיקדון לטובת החברים.

11. לטענת הנתבע, חברותם של התובעים בקיבוץ החלה בשנת 1951 (ולא בשנת 1949), והסתיימה ביום 23/09/08 (ולא ביום 16/06/08).

12. ביחס לדמי העזיבה טוען הנתבע כי, עוד טרם הגשת התביעה, הכיר הקיבוץ בזכותם התיאורטית של התובעים -לדמי עזיבה והתחייב בכתב להעביר להם תשלום דמי עזיבה. הקיבוץ משלם בפועל לתובעים דמי עזיבה ואת כל הסכומים המגיעים להם. בהתאם לכללי העזיבה מספר שנות הוותק לצורך חישוב דמי העזיבה וקצבה הפנסיונית עומד על 42 שנה. הסכום הבסיסי לחודש 3,608 ש"ח. גובה דמי העזיבה המגיע להם עומד על 759,124 ש"ח.

13. במהלך ישיבת ההוכחות הודיע הנתבע כי לא רק שהכיר בזכותם לדמי עזיבה ודמי הביטוח הלאומי שהתקבלו בקיבוץ לאחר עזיבתם, אלא שהוא שילם ומשלם בפועל.

14. ועוד לטענתו, סכום הקצבה החודשית עומד על 3,492 ש"ח. הסכום שקיבל הקיבוץ מהמל"ל עומד על 15,404 ש"ח, סכום אותו העביר לתובעים.

15. בעניין החזר השילומים, טוען הנתבע כי כתב ההתחייבות מסייג את חובת ההחזר בהסדרי תשלום שיוסדרו עם הקיבוץ שאינם כוללים הפרשי הצמדה וריבית ויוחזרו בערך נומינלי.

16. כמו כן טוען הנתבע, כי מכל סכום שייפסק לטובת התובעים יש לקזז חובות התובעים לקיבוץ בסך כולל של 22,000 ש"ח: